התפקיד הבסיסי ביותר של הוילון הוא סינון אור השמש. הצללה נדרשת כדי למנוע סנוור של המתפללים ועשויה אף לחסוך בעלויות מיזוג אוויר, הוצאות החשמל תופסות נתח משמעותי במכלול ההוצאות השוטפות של בית הכנסת. במיוחד בתפילות שחרית, הכנסת אור טבעי תוכל להפחית את הצורך בתאורה מלאכותית של חלל גדול, הכרוכה אף היא בהוצאה כספית. בבחירת הוילון חשוב לאפשר מודולציה של כמות האור בהתאם לעונה בשנה, לשעה ביממה, לרמת התאורה באזורים השונים של החלל ולרצון המתפללים.

במידה ובית הכנסת ממוקם במפלס הרחוב, הוילון עשוי לסייע בהבדלת פנים ההיכל מההתרחשויות שבחוץ. בבתי כנסת עירוניים הסמוכים לכבישים מרכזיים, וילונות חוסמי רעש יצמצמו את שאון כלי הרכב, המפריע למהלך התפילה ופוגע באווירת שבת וחג. 

תפקיד נוסף של הוילון הוא יצירת חללים בתוך האולם המרכזי, כמו עזרת נשים ייעודית, חדר לימוד או פינת קידושים שאינם מופרדים מההיכל בקירות. פריסת וילון לרוחבה של עזרת הנשים תאפשר לנשות הקהילה לראות את הנעשה בבימת הקריאה בתורה, בעמדת הדרשן או בסמוך לארון הקודש – כאשר עובי הווילון יכול להיקבע בהתאם למידת ההפרדה בה הקהילה מעוניינת. חלוקת מקום מבוססת וילונות מציעה דינמיות של המרחב, בכך שהיא מאפשרת איחוד של החלל בשעת דרשה או לצורך סעודה קהילתית.